הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
הרכבת צמחים היא תהליך מורכב אשר הצלחתו מושפעת מגורמים רבים, במאמר זה נסקור את סוגי ההרכבות, את השלבים השונים בתהליך האיחוי והגורמים אשר משפיעים עליו , כמו כן נפרט מספר דוגמאות לשימוש בהרכבות בחקלאות וכן במחקר . המידע המפורט במאמר זה מתבסס על ידע שנאסף מהספרות לאורך השנים וכן על עבודות מחקר שבוצעו במעבדתנו ובמשתלת חסקלברג.
בשנים האחרונות, השילוב של בינה מלאכותית בחקלאות עבר כברת דרך, והפך את שיטות החקלאות המסורתיות ליעילות, מדויקות וברות קיימא יותר. השילוב של טכנולוגיות שונות כמו חיישנים מתקדמים, האינטרנט של הדברים (IoT), עיבוד תמונה, מל"טים ורובוטיקה ממלאים תפקיד מכריע במהפכה בחקלאות החכמה הן בהיבטי התכנון (תוכניות שתילה, פריסת מערכות השקיה, תוכנית קצירה) , והן בהיבטי הביצוע עצמו (קטיף/קצירה, השקיה דישון וכו).
שינויי אקלים שיש להם פוטנציאל להשפיע על הגורמים המעורבים בקיומן של מחלות צמחים נמנים שינויים בטמפרטורות יום ולילה, כמות הטל ומשכו על גבי חלקי צמח רגישים, שינויים בלחות יחסית, כמויות משקעים, פיזורם העונתי ועוצמת אירועי גשם, עצמת רוחות, אירועי קיצון כשיטפונות, חום, קור ויובש קיצוניים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באוויר.
הסיפור של ליסנקו משמש אולי הדוגמה הקיצונית ביותר לתוצאות ההרסניות של מעורבות פוליטית – אידאולוגית במדע, ובתור שכזה יש לחזור אליו, ללמוד וללמד אותו.
מערכת השיפה בצמחים היא הספקית האולטימטיבית של המוטמעים לכול אברי הצמח. המוטמעים (הסוכרים, הפחמימות) הם "הכסף העובר לסוחר" בתוך הצמח שבעזרתו הצמח גדל. המטרה של המאמר היא להראות שמנגנון חלוקת המוטמעים בצמחים מקיים כללים של כלכלת שוק חופשי בחלוקת התקציב (המוטמעים) בין הצרכנים השונים.
אתיקה סביבתית היא נושא חשוב שהופך יותר ויותר רלוונטי בעולם של היום. כאשר נושאים כמו שינויי אקלים, זיהום וכריתת יערות הופכים נפוצים יותר, חיוני ללמד את הנוער שלנו על החשיבות של אתיקה סביבתית. התיכון הוא זמן אידיאלי להכיר לתלמידים את הנושא הזה, שכן הם נמצאים בגיל שבו הם מתחילים לגבש דעות ואמונות משלהם לגבי העולם הסובב אותם.
התמר כלול בין שבעת המינים שבהם ארץ ישראל התברכה (דברים ח, ז-ח), ואבותינו בתקופת התנ"ך אכן הכירו את התמר והעריכו את ערכו התזונתי – אבל הם לא גידלו אותו . איך מגדלים את התמר היום? מה הם הזנים המובילים?
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
Zákaznická podpora na Mostbet je dostupná nonstop 24 hodin denně.
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא
המרכז הארצי למורי מדעי החקלאות שמח להציג בפניכם עלון זה ובו מגוון של מאמרים בתחומים המשיקים לתוכנית הלימודים החדשה במדעי החקלאות.
המאמרים מקוריים ונכתבו במיוחד לעלונים השונים. אנו תקווה כי תיהנו מקריאת המאמרים וכי תעשירו דרכם את הידע שלכם בתחומים השונים, ותיישמו אותו בהוראה. אנו מודות לכל כותבי המאמרים.
ד"ר הדר הלר – מנהלת מרכז המורים למדעי החקלאות
ד"ר ג'אנט טלמון – עורכת העלון למורי מדעי החקלאות
להורדת העלון המלא
להורדת העלון המלא